בגרויות
תעודת הבגרות מהווה אישור של משרד החינוך על הצלחה בבחינות הבגרות – כלומר סיום בהצלחה של הלימודים בבית ספר תיכון. תעודה זו משמשת את רוב המוסדות להשכלה גבוהה בעת מיון המועמדים לקבלה ומקנה זכאות ללימודים במוסד להשכלה גבוהה. תעודה זו משפיעה לעתים קרובות גם על מעסיקים פוטנציאליים במיון מועמדים לתפקיד מסוים.
מסגרות לימוד אפשריות
- מסגרת אינטרנית
-
מסגרת הלימודים העיקרית לשם קבלת תעודת בגרות היא בית הספר התיכון (הנקראת מסגרת אינטרנית). במהלך הלימודים בבית הספר התיכון, החל מכיתה י' ועד יב', מגיש בית הספר את תלמידיו לבחינות הבגרות, כאשר רוב הבחינות מתקיימות בכתה יב'.
במסגרת זו, חלק משקלול הציון הסופי הוא ציון הניתן על ידי בית-הספר, ומכונה ציון מגן. המגן נקבע לפי דרישות המורה ודרישות בית-הספר מהתלמיד במקצוע הבגרות ולרוב משוקלל על ידי התנהלות התלמיד לאורך הלימודים- הכנת שיעורי בית, מבחנים, השתתפות בשיעורים ועוד. לציון המגן ולציון הבחינה החיצונית ניתן משקל שווה בשקלול הציון הסופי.
- מסגרת אקסטרנית
-
נבחנים שבחרו לא ללמוד בבית הספר יכולים להיבחן בבחינות הבגרות במסלול אקסטרני, כלומר חיצונית למערכת בתי הספר הציבוריים. למסלול האקסטרני קיימות מספר אפשרויות:
- בתי ספר פרטיים, בהם מסגרת הלימודים דומה לזו של בתי הספר הציבוריים. מסלול זה מיועד לתלמידים שטרם מלאו להם 18 שנים.
- בתי ספר פרטיים המעניקים הכנה ממוקדת לבחינה/בחינות מסוימות. מסלול זה מכוון בעיקר למבוגרים, לרוב הלימודים בו נערכים בשעות הערב לאחר סיום יום העבודה.
- בנוסף, יכול כל נבחן להערך בעצמו לבחינות ולגשת אליהן באופן עצמאי.
מהנבחן אקסטרני נדרש לפתוח "תיק נבחן חיצון" בשלוחת הבחינות של משרד החינוך. לאחר צעד מנהלתי זה יוכל הנבחן לגשת באופן עצמאי לבחינות בגרות, ללא תלות בבית ספר. חשוב לציין כי לנבחנים אקסטרנים אין ציון מגן והציון הסופי נקבע על ידי תוצאות הבחינה החיצונית בלבד.
קצת היסטוריה
ד"ר יוסף לוריא, בעת תפקידו כמנהל מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית, הקים צוות ועמד בראשו- צוות שקבע את מבנה בחינות הבגרות בחינוך היהודי בארץ ישראל. הצוות אימץ את המקובל במרכז אירופה וקבע שני מסלולים לבגרות:
- מגמה הומנית (ספרותית) בה נקבעו שש בחינות חובה ומקצוע בחירה אחד:
- ספרות או תלמוד ברמה מורחבת
- תנ"ך
- לשון (דקדוק)
- היסטוריה כללית
- אנגלית
- מתמטיקה מצומצמת
- מגמה ריאלית בה נקבעו שש בחינות חובה ומקצוע בחירה אחד:
- מתמטיקה מוגברת
- פיזיקה
- אנגלית
- תנ"ך
- לשון (חיבור)
- היסטוריה של העת החדשה או תלמוד
במהלך השנים הצטרפו לרשימה מגמה חברתית/כלכלית, מגמה ביולוגית ולאחר קום המדינה נוספה בחינת חובה באזרחות.
בשנת 1977 פורסם חוזר מיוחד א' (תשל"ז) החטיבה העליונה: עקרונות, לימודים בחינות, חוזר זה שינה את מבנה הבחינות וקבע יחידות לימוד במקום מגמות.
אז, מי זכאי?
התלמיד/הנבחן יהיה זכאי לקבל תעודת בגרות אם עמד בתנאים הבאים:
- על התלמיד לקבל ציון חיובי (55 ומעלה) במקצועות חובה בהיקף של 15 יחידות לימוד לפחות.
- על התלמיד לעבור בהצלחה בחינה במקצוע נוסף (אותו בחר להרחיב) ברמה של 5 יח"ל.
- על התלמיד למלא את החובות הנדרשים ממנו במקצועות הפנימיים של ביה"ס (הנלמדים לרוב עד סוף כתה י' או י"א) בהיקף מינימאלי של 7 יח"ל.
- על התלמיד לקבל ציון חיובי במקצוע "חינוך גופני", הנחשב כ-2 יח"ל.
כלומר, באופן עקרוני יש להשיג מינימום 20 יחידות לימוד חיצוניות ו-9 פנימיות.
מקצועות החובה הם:
- מתמטיקה (3 יח"ל)
- אנגלית (3 יח"ל)
- ספרות (2 יח"ל)
- היסטוריה (2 יח"ל)
- תנ"ך (2 יח"ל)
- אזרחות (1 יח"ל)
- מקצוע בחירה (5 יח"ל)
- הבעה עברית (2 יח"ל), בחינה זו מחולקת לשני מקצועות:
- ידיעת הלשון וההבעה (1 יח"ל)
- חיבור עברי (1 יח"ל)
המקצועות שעליהם בוחר התלמיד לשים דגש ונבחן ברמה של 5 יח"ל, יוצרים את מגמת הלימוד שלו. בתי הספר התיכוניים מציעים מבחר גדול של מגמות (לדוגמה תיאטרון, ביולוגיה, פיזיקה...), אך לא כל בתי הספר מציעים את אותן מגמות ושמות המגמות יכולות להיות שונות בין בית ספר אחד למשנהו.
למידע נוסף בנושא בגרויות ובדיקת ציונים ניתן לפנות לפורטל בחינות הבגרות של משרד החינוך (https://meyda.education.gov.il/tsiyuney_bagrut)